ילדה בשיעור יצירה. הגננת מסבירה: "קודם מציירים, אחר כך גוזרים, ובסוף מדביקים." אבל עוד לפני שההסבר נגמר, הילדה כבר מחזיקה את המספריים, כבר גוזרת. אחרי רגע היא מגלה שהיה כדאי לסמן קו קטן, אז היא חוזרת, מסמנת, וממשיכה. "למה את תמיד ממהרת?" הילדה לא מרגישה שמיהרה, היא פשוט כבר הייתה בתנועה.
אצל המניפסטינג גנרטור הכל מתחיל בתנועה גופנית שמגיבה לחיים, ומיד מוציאה לפועל. אין צורך בזמן, בחשיבה או בהמתנה לשלב הבא, ההוצאה לפועל מהירה מאד.
העשייה היא חלק טבעי מהמבנה שלו. הוא לא צריך להבין את כל הדרך לפני שהוא מתחיל לנוע, התנועה עצמה מגלה לו את הדרך. כל פעולה מעוררת תגובה חדשה, כל תגובה מובילה לעוד פעולה.
מניפסטינג גנרטורים רבים נעים בקצב מהיר. לפעמים הם כבר כמה צעדים קדימה, ואז מגלים שפרט קטן נשאר מאחור, אז הם חוזרים, משלימים, וממשיכים. מבחוץ זה נראה כמו דילוג על שלבים, אבל זו לא טעות, זו הדרך שבה המבנה שלהם לומד. החזרה אינה כישלון, היא חלק מהדרך.
הקצב שלו מהיר, לפעמים כל כך מהיר שהאנשים סביבו עדיין בשלב הקודם בזמן שהוא כבר התקדם. כאן יידוע יכול לעזור, לא כדי לבקש רשות, אלא כדי לאפשר לאחרים להצטרף לתנועה. לפעמים די במשפט קצר: "יש לי רעיון חדש", "שיניתי קצת את הדרך".
סימני הדרך
כמו כל גנרטור, גם המניפסטינג גנרטור מקבל את המשוב שלו דרך הגוף. כשהוא פועל בניגוד לתגובה, מופיע תסכול. וכשהתנועה נחסמת שוב ושוב, או כשהסביבה לא הספיקה לנוע איתו, יכול להופיע גם כעס. כשהוא מגיב, נותן לתנועה להתגלגל ומשתף את הסביבה, מופיעים סיפוק ושלווה.
המתנה הגדולה של המניפסטינג גנרטור היא היכולת להפוך תגובה לעשייה. מרגע שהתנועה מתחילה, היא ממשיכה להתגלגל: כל צעד יוצר מפגש, כל מפגש מעורר תגובה, כל תגובה מולידה עוד תנועה. הדרך לא מתגלה לפני שהוא מתחיל לנוע, היא מתגלה תוך כדי.